ייעוד השפה בפירושים אצל לורנצו גיברטי

המלץ אודות קישור מאמר הערות הדפס מאמרשתף לינק זה הזמן בפייסבוקשתף מאמר הגיע בטוויטרשתף מאמר זה ב-Linkedinשתף עמוד זה הזמן ב-Deliciousשתף לינק זה הזמן על Diggשתף מאמר הגיע על Redditשתף עמוד הגיע אודות PinterestExpert מחבר צ’ארלס ברבר
פרשנויותיו אצל לורנצו גיברטי, לאורך האמונה, פורסמו בערך. 1455, מציינת את אותו המסיבה הידוע הראשוני של אמן שכותב הכול על אייפון שלו ולכן מלאכתו. באופן זה עמד גיברטי מפני האתגר לתאר אחר עיסוקו במילים המעבירות את אותה כוונותיו לקהל שהיה אמור לקרוא אחר הפירושים. ע”מ לסייע לג’יברטי להשלים את אותו שפתו מהווה פנה לרומא העתיקה מתוך מטרה להשיב הדרכה, ולעתים קרובות החליף טקסטים של קיקרו ווירגיליוס בעלויות חוקרים הומניסטיים במטרה להעצים את כל הלמידה שלו. חלקים גדולים של ספרים בידי פליניוס וויטרוביוס הינם את אותן מעצב השיער ההתחלתי בפירושים בידי גיברטי, הנושא שמוכיח של יכול להתקשר ספרי קריאה בלטינית, בזמן שגיאה בתרגומיו. ההיסטוריה הירוקה אצל פליניוס מיוחסת קורה שאנחנו קרובות ביצירת המסגרת לדיון בתולדות האמנות. יחד עם זה, אנו לא היה לבדכם בדיון בדבר ציור ופיסול כיוון כתבי המאה הבכור לפני הספירה על ידי תמלול באנגלית של פסלים הגיע לתופעה ונואמים המשתמשים בתואר במטרה לצייר את אותו קווי הדמיון ולהבדיל בין ההבדלים ביניהם. בניית זה הזמן בידי השוואת רטוריקה לדימויים מצויים ב-Quintilian’s Institutes of Oratory, שנחשף כעבור פליניוס הזקן בשלהי המאה ה-1 לספירה, שעורך השוואות ברורות מכיוון ציור, פיסול ורטוריקה. קווינטיליאן מבקר בשפה שמתארת ​​את יצירותיהם של פסלים כ’נוקשות ברוב המקרים, ‘פחות נוקשות’ ו’רכות יותר’. הרנסנס, כמו שכנראה אנו תופשים את המקום במאה העשרים ואחת, הנו הלידה מהתחלה של העת העתיקה, ובאיטליה המוקדמת של הרנסנס, אוצר המילים ששימשו ביוון ורומא העתיקה בקשר ציור ופיסול נראה מופיע בטקסט הטרי.

תחילה הקוואטרוצ’נטו, גברה סקרנות בביוגרפיות שנבעו מהתרגומים של “חיים מקבילים” אצל פלוטארכוס מאת ליאונרדו ברוני וג’קופו אנג’לי. בשנים הראשונות בקרב המאה החמש עשרה שיווק בקרב ברוני המתארת את פעילות פטררקה ודנטה, שנכתב בשפת העם ומסיבה זו נוח לקהל ללא קץ 2 שנים. ברוני כל הזמן ב”חיי דנטה” שלו שללשון העם שיש “ההערכה והכשרון שלו”, “השלמות והצליל הכולל, והדיקציה המלוטשת והמלומדת שלו”.

בצמוד, ישנה שיווק מוגבר על ידי ספרות שהתמקדה ביתר שאת בציור, אמנים ופסלים. Cennino Cennini פרסם את אותן הכותרת המקיף, The Craftsman’s Handbook, לבסוף שנות ה-1390, ואחריו את אותם כתבו של Leon Battista Alberti, On Painting, בשנת 1435, והעניק לג’יברטי חומרים דנדשים שהופקו בזמנו ובשימוש באוצר מילים שיהיה מוציאים לשוק לו יותר. עשר שנים לאחר שאלברטי פרסם את אותן “על הציור”, מתבצע אמור גיברטי חדשים לספר רק את הפרשנויות שלו בהתבסס אודות הווריד העשיר זה בהחלט על ידי ספרות. למרבה הצער, אין שום עותק קיים על ידי הפירושים הנכונים כפי שנכתבו באמצעות גיברטי. הפרמטר ששרד הינם שלושה ספרי קריאה של הפירושים שנערכו בידי מעתיק מאוחר יותר. בלבד שהתהליך מסובך, באיזה אופן ואלו שפת המאמר המנותח והנדון עתה, כיוון אנחנו מדברים על בתרגום לשפה אחרת; אנגלית.


האקדמאים במכון קורטולד לאמנות מודים שהעותק מכיל אי דיוקים עשירים, אם וכאשר שהרי נאמר מראש שאי אפשר לסייג מספר מאי הדיוק ואי ההבחנה נובעים בידי המעתיק וכמה תלוי בגיברטי מכשיר אייפון שלו. ההבנה בטעויות על ידי גיברטי בתרגום מלטינית ובקשיים שניצבו בפניו בתרגום שפה הינה לשפת העם, נערכת. למרות זאת, הסעיף הנדון מהווה שפרסם גיברטי על אודות יצירותיו, הדלתות שזכו לכינוי שערי גן עדן, ומסיבה זו אינן נודעה עבודה מג’יברטי לתרגם מלטינית. יחד עם זאת, התרגום לאנגלית הנו מעורר מיחושים, כפי שמודה לארה ברוק בתרגומה ל”מדריך האומן בידי סניני”: “ככל שהמשכתי בתהליך עבודה שלי נהייתי מודע יותר ויותר לזאת שהאנגלית שהפקתי אינן משקפת את כל האיטלקית שגם אני מתמלל”. כתוצאה מכך, בעל רווחים לתת את הדעת לקובץ טקסט האיטלקי הזמין אם וכאשר דנים בתרגום לאנגלית, שהרי תרגומים ייחודיים משווקים משמעויות משתנות המטשטשות את אותה המשמעות המקורית. מכון קורטולד מתרגם אחר “Condussi detta opera con grandissima dilegentia e con grandissimo amore” ל”ביצעתי רק את הפעילות בהתלהבות ובאהבה הגדולה ביותר”. גילברט מתרגם את משפט ל”ביצעתי את אותן שבו אנו עובדים בשקידה הגדולה ובאהבה הגדולה ביותר”, שנראה שנתיים תואם את האיטלקי ראשוני. ככה שמכון קורטולד מסיר אחר ‘הכי גדול’ שעות הערב ‘אהבה’, מותקן אפשרות להניח שגיברטי ביצע את אותה העשייה בחריצות/להט שנתיים מהיכן שאהב. שנתיים חיוני, התרגומים המגוונים לאנגלית בידי ‘dilegentia’ הם בעייתיים שכן באנגלית ‘zeal’ פירושו ‘מסירות נלהבת עד נלהבת, מפעם לפעם קרובות קיצונית עד קנאית במהותה, בקשר פעילות דתית, מטלה פוליטית, אידיאל או שמא שאיפה’ ומקורה ב הלטינית המאוחרת, ‘זלוס’. ‘חריצות’ פירושו ‘יישום חזק וזהיר; משמעות או תחזוקה נאותים” ומקורה בלטינית ‘dilegentia’ שפירושה ‘דאגה, תשומת לב’.

‘דיליגנטיה’ נקרא את אותם קווינטיליאן כחלק מאוצר המילים שמורכב מ במטרה לתאר היבטים אצל המילה המעוצבת ושל הדימוי המעוצב, עם עבודת קישור לימי קדם שזכה לשבחים מגדלי דורו בקרב גיברטי, ענין זה שמעניק ליצירתו אצל גיברטי גרביטאס מועשר. התרגום של גילברט קרוב שנתיים למיועד. במילים אחרות באיטלקית. לאחר בחינת הקשיים הגלומים בפעילות בנות טקסט היסטורי שהיו לו בעבר סינון דרך מעתיקים ומתרגמים, הנושא מנפיק גיברטי במאמר הנחקר?

לאחר שהסביר את אותן תיאוריות האמנות שלו בספר ההתחלתי בקרב הפירושים המקיף שאמן ופסל גדול נדרש להחדיר ביצירותיו, ג’יברטי מעניק בשבילנו את אותה התיאור המקיף הכול על אומנים יחודיים מהטרנצ’נטו ואילך שהיא הכי אוהב. הינה עושה זו בעלי במונחים כמו ‘קומפוזיציה’ ו’הקלה’ בתיאור שמורכב בדבר אמברוג’יו לורנצטי, עובר אלו שיש להן עצמו ביחד עם הפרויקטים שלקח על אודות אייפון שלו מ-1419, כללי קטע הדף הנבדק על אודות ערכת מיגון הדלתות השלישית לנכס הטבילה בקרב פירנצה. בעיקרו, גיברטי מפרט תיאור ויזואלי אצל הדלתות. ההיבטים הפורמליים מובאים אודות 2 לוחות (עשרה) וגודלם (שני מטרים וחצי ריבוע), בעתיד הקרוב להסביר שמקור הנרטיבים המבוקשים נלקח מסיפורי הברית הישנה. תוכלו תיאור אצל האפריז הפנימי והחיצוני. הפנימי חוקי עשרים וארבע דמויות, בעוד החיצוני כולל עלים, ציפורים ובעלי חיים. בתיאור זה פזורות סימני אלפבית שגיברטי משתמש אשר בהן כדי לתאר את אותו הרגשות של הדמויות הממלאות רק את חלקן במחזור הסיפורי שהוא יצר. גיברטי משתמש ב’נדהם’ ע”מ לתאר על שום מה חווה החברים שחיכו למשה לחזור שיש להן הלוחות מההר (עשרת הדיברות). זה הזמן נותן לקורא דבר בדבר הבעות הפנים ולכן הרגש שגיברטי שאף לתאר בדמויות האלו המעובדות בברונזה יצא. זה הזמן מרגיש כאילו גיברטי מחפש אחר המילים הנכונות במטרה לתאר את אותן הנושא של וכרחה שהצופים בפאנל דבר זה יבינו על אודות הנרטיב בפנים הפאנל ברגע שהוא נפטר. ג’יברטי מעניק בשבילנו ואלו את כל גישתו המאפשרת להפקת אצל ערכה ל דלתות זו, ובהיבט הגיע אצל הקישור הכולל, גדול מאוד הקשר ל”על הציור” אצל אלברטי.



גיברטי כותב המתארת את על ידי זה שהיא לוקח “לחקות רק את אמא אדמה… במחיר בכל קווי המתאר… [ו] בעלות קומפוזיציה עשירה בדמויות רבות” אשר מזכירות את אותם ההיסטוריה מהטבע של פליניוס, במדינה פליניוס משבח את אותם אומנותו על ידי הטבע בעשיית מסבים נזק והמצאתה. ] במתן לחרקים עוקץ בזנב. סניני קובע שאמן מוכרח בהכרח להעתיק מהחיים ולהבין כל הזמן. וכן, אלברטי אומר של יסביר אחר ‘אמנות הציור מתוך העקרונות הבסיסיים בקרב הטבע’ בפתיחה ל-On Painting. כותב בעמודים חדשניים שהרי “העיקרון הרגיל יהיה שרוב שלבי הלמידה ייחפשו מהטבע: האופנים לשכלל את כל האמנות של העסק שלכם יתגלו בחריצות, הוראת ויישום”. גיברטי משקף את כל ההצהרות האלה בגישתו להכנת לוחות הדלת. כאן, חלה לימוד חד מאמני קוואטרוצ’נטו, שהטבע היא בעצם הסיבה על ידי אמנים לשכפל מספרות שנכתבה ממש לפני ובמהלך יותיר הדלתות בקרב גיברטי, ולפחות עשור לפני שגיברטי אופנה שכן זאת הינה כוונתו אודות הדלתות כשהוא כותב על הצוואות בפירושיו. גיברטי מתעתד מרוחק שנתיים באימוץ רוח הוראתו אצל אלברטי על ידי שימוש בביטוי הנקודתי על מנת לתאר רק את מידת המאמץ שהיא הפעיל כ”חרוץ ביותר”. ‘חרוץ’ מתחקה בשימוש בו עד לקונטיליאן, שיטת אלברטי הרואה בהפגנת ‘חריצות’ הכרחית עבור אלה שרוצים שעבודתם תיהיה ‘נעימה ומקובלת בדבר הדורות הבאים’, דבר זה שחושף רגיל רב מהמניע של גיברטי לשים במילה זו לתיאור שמורכב. מַאֲמָצִים. ג’יברטי מתאר ארבע את כל גישתו בדרך זו שהיצירה “הסתיימה בכול מקצועיות, פרופורציה וכישרון”. אופן השימוש ב”פרופורציה” מספק את אותן המושג פרספקטיבה, הקלה וקומפוזיציה.

גיברטי מתאר היבטים אצל גישתו שכוללת לעריכת ערכה הדלתות השלישי. היא מתייחס ל’קווי המתאר של מסוגל לייצר’ ו’עם קומפוזיציות משובחות’ המובילות את הפעילות לדבר הכול על דרגות ההקלה המקוריות אשר בהן השתמש מתוך מטרה ליצור תחושת תלת גודלו של, גרידא כמו שהעין הייתה תופס אותו את החסימות. קארי טוענת שגיברטי ראה בשליטה בפרספקטיבה הליניארית את אותה הבסיס לבניית נרטיב ציורי, כדלקמן האתגרים הרבים עד מאוד שלם התמודד אמן בקוואטרוצנטו. Ghאיברטי יכול להתייחס לסניני ואלברטי ששניהם סיפקו הפעלות אודות הקלה, וברור, אלברטי מציג הפעלות מפורטות להכנת פרספקטיבה ותלת גודל במישור תמונה. כשאתם מבצעים אלברטי לצורך עיבוד תמונות בקרבת ככל האפשר לטבע, הינה מפרק את החלקים הרכיבים אותם; מתאר, קומפוזיציה וקליטה של ​​אור. אוצר המילים זה בטח נמצא את אותה ג’יברטי בתיאור הדלתות, במקביל ל הסתמכות בדבר הקווים המנחים בידי אלברטי במסע האיתור המצע זה שנוצרות תנועות חינניות. קראוטינרה סבור שגיברטי נשאר מפתה באמצעות עדינותו בוהה מול בקשותיו אצל קוזימו דה מדיצ’י להתחיל לעסוק מונומנטלית יותר. בכול הכתבה של גיברטי, גלוי שלא השתמש באוצר מילים ללא שיעור מתוך מטרה לתאר אחר מלאכתו. בשטח היא, הנו מסתמך על אודות אוצר המילים בידי ציירים ונואמים שהלכו לפניו. בקסנדאל קובע כי הקוואטרוצ’נטו הגביל את כל אוצר המילים שהיה הכול על הקוואטרוצ’נטו לתאר אמנות, מוגבל חפים יותר מארבעים תווים. לאיזו תכלית התרחב אוצר המילים דבר זה בשנים שלאחר מותו של גיברטי?

בפרשנותו של כריסטופורו לנדינו לקומדיה האלוהית בידי דנטה, השתמש לנדינו באוצר מילים שביקש לתת אווירה טובה יותר של סוג מסוים האמנים והיצירה שהם הפיקו. לנדינו התייחס למונחים כגון ‘אריה’, ‘סקורצ’י’ ו’פרומפטו’ שאותם היא מבקש לתאר על ידי דוגמאות, גישה מועדפת בספרות. יחד עם זה, לנדינו כללי כללים שבעבר השתמשו בתוכם, כמו ‘תבליט’ ו’אורנטו’, שם הנו מנפיק שוב פעם תיאור מפורט 2 שנים בידי המשמעות שלהם כשהם מיושמים המתארת את אמנות. למונחים כמו ‘אריה’ התבצע היסטוריה בקרב עשייה באמנויות, לאחר ששימשו את אותה דומניקו דה פיאצ’נצה במסכתו על אודות הריקוד כדי לתאר היבטים אצל ריקוד. גיברטי לא השתמש במונח הגיע בפירוש המצע, אף על פי שהחיבור בקרב דומניקו דה פיאצ’נצה נתגלה בין השנים 1450. כנראה, גיברטי הן לא ראה את כל העבודה הזה ע”מ להכניס באוצר המילים זה בטח. אמן מאוחר 2 שנים, ג’ורג’יו וסארי, התייחס לפרשנותו על ידי גיברטי ברשתות האמנים הנפוצים שלו, על מנת לאפשר לאותו אחד או לעצב את אותם הנרטיב סביב גיברטי של חובב. פקטור פלורנטיני שהיה המפתח לאבולוציה על ידי האמנות שצמחה בעלויות תקומתה אצל פרק הזמן העתיקה בדבר השלכתה עבור שיאו אצל כל מה שוסארי האמין שאמנות עלולה להיות, מתגלם במיכלאנג’לו. הביקוש שגיברטי התכוון למצוא בכתיבת הפרשנות המצע הנו השיג – לשבח ולהעריץ לדורות הבאים.